ארגון המורים



 ביטאונים

ביטאון מס' 7 - אוגוסט 2000


תוכן העניינים:


בחזרה לרשימת הביטאונים



על פגישות מורים ועקרונות הטכניקה - שייקה הרמלין

ינואר 2000

בפגישת המורים האחרונה (6.1.00) דברו על הסיבות לירידה בהתענינות בשיטת אלכסנדר (?) והעובדה שפחות מורים באים לפגישות מרמזת על משהו. מצד שני, היו דעות אופטימיות יותר- כפי שנאמר שם, הפגישות בין בתי-הספר חשובות מאד ליצירת קשרי עבודה גם בעתיד בין המורים. כן דובר על חשיבות הפגישות בין המורים המלמדים בבתי-ספר על מנת לשמור על כוון העבודה שלא יסטה מעקרונות הטכניקה.

לדעתי, מקור הבעיות הצצות בלימוד הטכניקה לא יפתר על-ידי מפגשים בלבד. מורה מסוים לא יכול לעבוד כמו מורה אחר. מקור הבעיה נמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אלכסנדר גילה בעבודה קשה וממושכת, תוך התבוננות בתוך עצמו בעזרת מראות, בדרך שאף אחד לא חשב לעשות לפניו. הוא עשה זאת על מנת לגלות מדוע איבד את קולו. ההתבוננות וההתנסות הזאת הביאה אותו למסקנות מדהימות אודות הדרך שהאדם המודרני משתמש בעצמו.

אלכסנדר היה משוכנע שבני אדם לא יכולים לשפר את עצמם בצורה משביעת רצון, עד שלא ישַנוּ הרגלים וילמדו דרך חדשה של חשיבה הנמצאת בהרמוניה עם העולם המודרני היום. אלכסנדר פשוט הראה לבני-אדם איך להסתכל, איך לחשוב ואיך לחנך עצמם כפי שהוא עשה. אלכסנדר לא גילה עוד שיטה - הוא גילה מה איבדנו בתהליך ההתפתחות ונתן שיטה מאוד ברורה איך להחזיר ולשפר את התהליך (ראה – The Use Of The Self) .

אלכסנדר לא היה רופא או הילר ולא מומחה לחינוך גופני – הוא התנגד לכל שיטות הריפוי שהיו מקובלות. הוא לא דגל בתרגילים לשם תירגול ולא בפעילות תחרותית בהם הדגש הוא על הנצחון, במקום על ההנאה והביצוע.

לאלכסנדר אין דיפלומה בשום מקצוע, הוא רצה להיות ידוע כמורה. כאשר בא אליו אדם חולה – הוא הפסיק להיות "פציינט" ונעשה תלמיד, שלמד את אומנות השימוש לחיים בריאים ומאוזנים.

לכן – ללמוד את שיטת אלכסנדר זו בחירה, המתאימה רק לאלה הרוצים ללמוד ולהתפתח.

אם אנחנו רוצים ללמד את שיטת אלכסנדר, עלינו ללמדה כפי שאלכסנדר היתווה ונתן לנו את העקרונות ! אומנם יש ביננו מורים מנוסים בטכניקה אך מי יודע הכי טוב על שיטת אלכסנדר ?

אלכסנדר עצמו ! אלכסנדר איננו ! לכן עלינו להיות צמודים ולשמור על העקרונות שהוא גילה וכתב בספריו.

כמה מאיתנו קראו וקוראים בספריו של אלכסנדר יום יום ? כמה קוראים ומדברים בקורסים להכשרת מורים בספריו יום יום ?

אלכסנדר כתב ארבעה ספרים בין 1910-1940, והם ספרי חובה לכל מורה וסטודנט לשיטת אלכסנדר. בספריו הוא מביע את דעתו הברורה על האורגניזם האנושי – וגם מתנגד לכל השיטות שיש בהן אשליית גוף ומח, לכל שיטות העשייה למיניהן ולכל תרגילי הנשימה.

אם נבין את השפה והמונחים שאלכסנדר נתן והשתמש בהם – כך גם נטיב להתבטא בדיוק, ונלמד את השיטה בשפה הברורה והמביעה ביותר.

נשאלת השאלה עד כמה אנחנו מבינים ומשתמשים במושגים הנ"ל בהוראת הטכניקה ?

אלכסנדר כתב בין השאר על:

הרגליםHabits
בקרה תחושתית לקויהFaulty Sensory Appreciation
אי עשייהNon-Doing
השגת מטרותEnd-Gaining
על העקרון האמצעים שבדרךMeans Whereby
בקרה הכרתיתConscious Control
נתינת כיווניםGiving Directions

כבר בראשית מחקרו מגלה אלכסנדר שקיים בו חסרון מסוים והוא "רמה נמוכה של בקרה תחושתית". כל עוד הוא לא ישפר את רמת ההבחנה – הרי שאין לו אמצעים משביעי רצון לשפור.

לכן לא כמו בשיטות אחרות של חינוך, הוא קורא לשיטתו Re-Education "חינוך מחדש" על- ידי שינוי ושיפור הגישה המנטלית והתנאים הפיסיים כאחד בעזרת "נתינת כיוונים". מכאן שהשיטה היא חינוכית במהותה.

הקורסים למורים חייבים להיות צמודים לעקרונות הטכניקה שאלכסנדר גילה וכתב בספריו (לצערנו לא תמיד הדבר כך…). שלוש שנים מפגישות אותנו עם העקרונות – ואחר כך במשך השנים עלינו להמשיך ולהבין אותם כל פעם מחדש.

אי אפשר לשפר או לשנות את העקרונות האלה – הם עקרונות טבע, חיים, אפשר רק לשפר את הבנתם. אי אפשר להוסיף, לחדש, או לגרוע מהם! כל מורה חייב לשאול עצמו כל יום מחדש , עם כל תלמיד ותלמיד, האם אני אומר חושב ועושה את מה שאני מתכוון? האם אני צמוד לעקרונות השיטה ומלמד אותם ? או ….

התלמיד מתבקש לתת את תשומת הלב לחלוטין להוראות (Means Whereby) , ולא להתרכז במטרה ואז המורה יביא את התלמיד למצב של "יתרון מבחינה מכנית" Position of Mechanical Advantage , שבו הגב מתארך ומתרחב מעצמו, הנשימה משתפרת, הצואר, השכמות והידיים משתחררים והגוף מתארגן בצורה טובה יותר.

אלכסנדר טען שתלמיד שיפעיל את כח המניעה Inhibition ובמקביל יחזור על ההוראות בצורה נכונה, יביא לשיפור בכל הרמות.

הכיוונים שאלכסנדר נתן לנו באו לאחר עבודה רבה וממושכת, ומטרתם להביא ליחס נכון בין הראש, הצואר והגב ושאר חלקי הגוף אצל כל פרט ופרט כשלמות האורגניזם. כלומר – החידוש בגילויו של אלכסנדר שאין כמוהו באף שיטה אחרת "נתינת כיוונים". Conscious Orders)) לכל פעולה ופעולה, הם בעיקרם מניעתיים לגבי ההרגלים והתגובות האינסטינקטיבים ולאפשר לטבע ולדבר הנכון (ה-"It") במערכת להתרחש.

בספרו The Use Of The Self שהוא ספר חובה לכל מי שרוצה ללמוד על שינוי – הוא כותב שישב ימים , שבועות וחודשים מול המראה ונתן כיוונים וכך הוא גילה את ה"בקרה הראשית" (Primaty Control ) ואת אי המהימנות התחושתית. “Any One Can Do What I Do If He Will Do As I Did". בספר זה הוא מתאר את כל השלבים שהוא עבר ואמר "תעשו כמוני" כלומר כל אחד מאיתנו צריך לגלות את מה שגילה אלכסנדר – אבל בו בעצמו. עלינו להסכים שזה תהליך ממושך, כל אחד צריך להיות המגלה, סקרן, חוקר – לא להסתפק במה שמורה זה או אחר נותן – כל גילוי שלא גילית לבד – אינו שייך לך. זו היא התמסרות מוחלטת, ועליך להיות נאמן – לעצמך ולאלכסנדר.

כל אחד מאיתנו חייב לשבת מול המראה (אלכסנדר הסתכל רק עבור עצמו ולא עבורנו). עלינו לשאול עצמנו שאלות, לנסות להבין את המונחים של אלכסנדר ולהתמודד איתם. לדבר יותר ויותר בשפתו ולחזור תמיד לעקרונות שבספריו, על מנת שלא נסטה לכיוונים שונים. קריאת דף אחד בכל יום בכל אחד מספריו, כאילו קבלת שעור ישירות ממנו. כמה מאיתנו עושים זאת?

האם שיטת אלכסנדר הפכה להיות חלק דינמי בחיי היום יום שלנו? האם אנחנו מודעים יותר ויותר לעקרון ה- Primary Control? באיזו מידה אנחנו רואים בכך עקרונות חיים והוראות בונות שהופכות לחלק מאיתנו?

לסכום: אין תחליף לעבודה עצמית, ושאיפה מתמדת להתחדשות והבנת העקרונות כפי שכתובים בספריו ועבודה מתמדת בעזרת מראות - יביאו בסופו של דבר לשיפור מתמיד באיכות והבנת העבודה. זה יגביר את הבטחון של המורה בעצמו ובעקרונות שהוא מלמד. כך נביא את טכניקת אלכסנדר למקום המכובד והחשוב שיש לה כפי שאלכסנדר ראה בה כשיטה של חינוך מחדש.

לדעתי, כאשר מורים יקחו על עצמם אחריות מלאה להמשך התפתחותם לאור העקרונות של אלכסנדר הפגישות ביניהם תהיינה פוריות, מפרות ומהנות, ואף אחד לא ירצה להעדר מהן.

בחזרה לראש העמוד



טכניקת אלכסנדר – סוזן אלן

תרגום של חלק ממאמר מתוך הבטאון האוסטרלי, תורגם על ידי שייקה הרמלין, פברואר ‏2000.

בעולם הרבגוני שלנו שבו מצד אחד גוברת השונות ומצד שני מצטמצמים ההבדלים, מה שיש לנו בשיטת אלכסנדר הוא יקר ערך כמו זהב ועלינו לשווק עצמנו בהתאם.

בניגוד לכיוון המקובל בשיטות שמרניות ושיטות אלטרנטיביות, שיותר משיג יותר, אנחנו מלמדים ומראים בצורה ברורה שפחות משיג יותר. התוצאות המועילות שלנו – הן תוצאות לוואי של שינוי בסיסי מותנה. אבל אנחנו לא מניחים תוכנית לְסַפֶּק הקלה בריאותית ישירה. אמנם מורה מתחיל לא מקבל תמונה מציאותית שהוא ואנחנו עומדים לפניהם, ולכן כל קושי או כשלון בעבודה, רומז כביכול על חוסר יכולת, ולכן אנחנו מרגישים שכאילו אנחנו צריכים "משהו" נוסף.

צורת העבודה שלנו לא ישירה, לכן אנחנו עובדים בחוסר יתרון משמעותי, וכל מי שידבר עם מורה מנוסה ידע במה מדובר. ניתן לתת הנחיות כלליות לשיווק הטכניקה כל זמן שלוקחים בחשבון ששיטת אלכסנדר אינה דומה לכל שיטה טיפולית אחרת !

מתקבל הרושם שאנחנו ממהרים להתקבל על ידי הממסד הקונבנציונלי והאלטרנטיבי באוירה של לחץ בכל תנאי שהוא.F.M . הבהיר בצורה הברורה ביותר שיש הבדל מובהק בין שיטת אלכסנדר לשאר השיטות ואי אפשר לערבב אותן עם עבודתו.

יש מורים שמשבחים יכולת של מטפלים ושיטות אחרות, וזה רומז שהם אינם בקיאים בעבודה הנפלאה שאפשר לעשות על ידי שיטת אלכסנדר.

אפשר להגיד שהעבודה בשיטת אלכסנדר הרבה יותר מתקדמת משיטות של השגת מטרות וזו לא הנחה סתמית.

כדי לשמור על רמה של מצוינות כפי שניתנה על ידי אלכסנדר, ויישום העקרונות שלו – בעולם המוקדש להשגת תוצאות – נדרשת מיומנות, דבקות, נחישות וחיוניות חזקה.

כאשר אנו מאמצים גישה שהכל מותר והכל יסתדר – גישה כזאת היא נפילה מובהקת. כאשר אנחנו יוצרים קשרים ושלוב עם טכניקות אחרות בכל מחיר זה מאד מדאיג. קיימת הנטיה לאמץ גישה של אין ברירה, הכל מתקדם קדימה, אבל זה בלתי נסלח לחזק את העיוות שמפחית את ערך עבודתו של F.M. לטובת הטענה שאנו חיים בעולם של השגת מטרות.

ציטוט ממקדונלד: "יש אמונה בין המורים שהם עושים חידושים והבנה בלימוד והוראות הטכניקה. כאשר אנחנו מרחיקים עצמנו מהעקרונות יש נסיגה ולא התקדמות. צריך לזכור שמלל לא יכול להחליף את הדבר האמיתי" סוף ציטוט.

האיכות של העבודה של כל אחד בסופו של דבר תלויה בתשומת הלב שאנחנו נותנים לשימוש שלנו. אנחנו כן חייבים לעשות את הדרך שאלכסנדר עשה, כדי להבין למה הוא התכוון, וזה ארוגנטי ביותר להסיק מסקנות אחרות.

ציטוט מגולדי: "הבעיה היא שרוב האנשים לא מוכנים לעשות את העבודה המחשבתית". אנחנו עושים עוול לעצמנו ולעבודה של F.M., כאשר מורים מנסים לפצות חוסר עבודה על ידי התקשרות גוברת עם שיטות יותר מבוססות ומקובלות. כאשר אנחנו מתעלמים מהמיומנות האלכסנדרונית, ובוחרים לערבב את העבודה של F.M. עם שיטות כאילו קרובות, זה מהווה גורם חזק מאד שלא מעודד מורים לקדם את המיומנות שלהם.

שיטת אלכסנדר היא כן יחודית. אנו עוסקים ב- "אִי עשיה" ולא ב- "עשיה" אפילו העדינה ביותר, וההבדל בין השניים הוא כמו בין יום ולילה. "אם מלבישים את זה על משהו אחר, זו לא הטכניקה" – מרגוט גולדי.

אם אנחנו מתעקשים בשמירת ההבדלים ומפתחים את המיומנות שלנו, אנחנו נוכל להראות את התוצאות הרחבות ביותר של שמוש משופר. תוצאה טבעית תהיה הכרות רחבה יותר והפניות ופניות לטכניקה תהיינה רבות יותר.

סוזן אלן

בחזרה לראש העמוד



הדומה והשונה – הרהורים קלים - יוסק'ה אדמוני

כמורים ל"שיטת אלכסנדר" אנו עומדים בפני שאלות רבות ושונות שעל רובן אנו עונים ביושר, "איני יודע/ת". השאלות הכי שכיחות קשורות לקשר או לשוני בין שיטתנו ל"שיטת פלדנקרייז".

אם זה אכן נכון, כפי שמספרים מפי 'ותיקים' שמשה פלדנקרייז היה תלמיד בכתתו של פ.מ. שלנו ונתבקש אחר כבוד "לעוף" מהכתה (אגב, מדוע ?)

עדין נשאלת השאלה מדוע משייכים אנשים ,בטעות, איזה קשר בין השיטות ומדוע "שיטת פלדנקרייז" יותר מוכרת ואף מתיימרת להקרא כשיטת ריפוי.

עלעלתי בספרו של משה פלדנקרייז (הוצאת אור-עם) ומצאתי בו הרבה אמירות המתבססות על העקרונות של פ.מ. אלכסנדר ועל קצה המזלג אצטט כמה מהן כלשונן:

"הקושי בשינוי דפוסי פעולה ישנים –

לאנשים יש נטיה להתייחס לדימוי העצמי שלהם כאל משהו שהטבע העניק להם למרות שהוא למעשה תוצאה של נסיונם האישי…"(עמ' 25)

"כוחו של הרגל –

קשה מאד לתקן הרגל או תנועה או תנוחה לא נכונים גם לאחר שקיימת מודעות להם. מכיוון שיש צורך לתקן את הטעות והן את דרך הופעתה…

בלתי אפשרי לשנות הרגל בתוך כדי הסתמכות על תחושות בלבד…"

(עמ'57)

"פסק הזמן שבין מחשבה ופעולה הוא הבסיס למודעות" (עמ' 44)

"עשייה אין פרושה ידיעה –

ביצוע הפעולה אינו מוכיח שאנו יודעים, אף לא באופן מלאכותי מה אנו עושים, או איך עושים זאת. אם ננסה לבצע פעולה מתוך מודעות – כלומר לעקוב אחריה באופן מפורט, נגלה שגם הפעולות הפשוטות והשכיחות ביותר כגון: קימה מכסא, הן תעלומה…" (עמ' 45)

"מקור העיוות בתחושות –

כל דבר שיקטין את רגישות כושר ההבחנה, יאט את התגובה לגרויים…

השליטה יכולה להיות מעוותת עד כדי כך שבעוד אנו חושבים שאנו לא עושים דבר, אנו למעשה מאמצים את השרירים שלא לצורך…" (עמ' 69)

"הפרדה בין המטרה והאמצעי משפרת את הביצוע

במרבית המקרים בהם הפעולה קשורה ברצון חזק, יעילות הפעולה תשתפר על ידי הפרדת המטרה מהאמצעי להשגתה" (עמ' 75)

"לאופן בו אנו נושאים את ראשנו יש השפעה על מערכת השרירים" עמ' 111)

לסכום:

מפאת קוצר היריעה, לא הרחבנו וניתן בברור להבחין מאין שאב פלדנקרייז את הרעיונות לשיטתו. נראה שרק בתאוריה יש התאמה מסוימת ואילו למעזה לא הספיק לתרגל אצל פ.מ. כדי שיחלחל בעצמותיו והוא סטה לכיוון שונה (מסחרי ?) ולכן אולי "שיטת אלכסנדר" היא פחות 'פופולרית' ויותר ייחודית ואולי משום כך אנו משמשים לא אחת "ככח מאסף" למאוכזבי "שיטת פלדנקרייז".

מה דעתכם ?

בחזרה לראש העמוד



לחברי העמותה - אבי גרניט

מזה זמן רב אני רוצה לכתוב דברים אלה, אך תחושות מעורבות ושונות, שרצו בתוכי, מנעו זאת ממני ויכול להיות שכך זה צריך היה להיות.

אני כותב את דעתי, מהו תפקידו של מורה לטכניקת אלכסנדר וכיצד הוא אמור להציג את טכניקת אלכסנדר ולייצגה וכמובן איך לפי עקרונות אלו הוא אמור להעביר את השעורים.

דברי אלה מתבססים על הדרך שבה למדתי את השיטה ממורי ורבי מיסטר פטריק מקדונלד, קריאה ולימוד ספריו של פ.מ. אלכסנדר ועבודה במשך שנים רבות לצידה של ריקה כהן בבית הספר החיפני לשיטת אלכסנדר וכ – 17 שנה מורה בשיטה.

שיטת אלכסנדר היא שיטה מובנת ומסודרת, מורכבת ועמוקה, אך בשום פנים ואופן לא מסובכת, מי שעוסק בה, נוכח לדעת שההבנות בה מתגלות ומתפתחות בהתאם לזמן ההשקעה של העוסק בה. קטונתי מלשבח ולקלס את השיטה ואפנה את המעונינים לעמודים 71-79 בפרק 5 בספרו של מקדונלד "ט.א. כפי שאני רואה אותה" ושם נקבל קמצוץ של הערכה מפי גדולי הדור, מדענים, רופאים, מחנכים ופילוסופים כמו ג'ון דיואי, אלדוקס הקסלי, פרופ' טינברגן, ג'ורג' ברנרד שאו ומאביו של פטריק מקדונלד שהיה יו"ר אגודת הרופאים של בריטניה הגדולה.

לדעתי, תפקידו של מורה לט.א. כאשר הוא מציג ומייצג את השיטה בזמן שעור, הרצאה וכדו', להשתדל כמיטב יכולתו להעביר את הטכניקה כפי שנכתבה בספריו של אלכסנדר וכפי שלמד אותה בבית ספרו. עד כמה שאני יודע, היום מלמדים בארץ "בניו" ו"נכדיו" של מקדונלד, כך שחמשת העקרונות של הטכניקה אמורים להיות ברורים ונהירים לכולם, כנ"ל מושגים כמו "האמצעים שבעזרתם", "אנד גיינר", "עשייה ואי עשייה" שמהווים את בסיס השיטה.

ברור ומובן, שכל מורה הוא אדם שלם ובעל אישייות משלו ואין בכוונתי לומר שכולנו אמורים לעבוד אותו הדבר או ב"שטנץ", אלא בהתאם לעקרונות משותפים והבנות משותפות.

עוד בהיותי תלמיד בבית ספרו של מקדונלד, כאשר נעשיתי מקורב אליו מעט, יצא לי מדי פעם לשמוע ממנו ספקות בקשר לעתידה של טכניקת אלכסנדר וממנו הבנתי שדי קשה לו לראות את המשך שמירת איכותה של הטכניקה ושהדברים שנעשים היום בשם הטכניקה די מתסכלים ומכאיבים לו, נימת דברים אלה אפשר למצוא בספרו בעמודים 62-64 בפרק גרסאות שונות של הטכניקה.

כאב לי מאד לשמוע דברים אלה ממנו וכואב לי כיום לראות ולהבין את כאבו – עמוד 63 פסקה ראשונה.

אז מה בכל אופן אפשר לעשות כארגון עמותה על מנת לשמר את הטכניקה איכותה ואמינותה. שוב ברור לי שכל אחד בחדר העבודה שלו יעבוד כפי שהוא מאמין. אך בכל אופן אנו כעמותה מחוייבים להשתדל לעודד ולחזק את הדרך של עקרונות הטכניקה ולהשתדל כאגודה להבהיר שהטכניקה היא טכניקה של הוראה ולימוד ושתפקידה וכוונתה ברורים ביחס שבין מורה ותלמיד ולא מטופל-מטפל או מורה רוחני או שיטות מזרחיות אחרות.

העולם מלא כיום בשיטות שונות לשפור איכות החיים של האדם. חלקן נקראות אלטרנטיביות, משלימות, הוליסטיות – מהמזרח או מכל מקום אחר. בחלק משיטות אלה התנסיתי בעצמי ומחלק נהנתי ולמדתי לעצמי הרבה ובחלק מהן אני משתמש לעצמי גם כיום. בשיטות כמו "ביטס", שיאצו, פאולה וכו'.

אינני חושב ששיטת אלכסנדר אמורה או מתיימרת לתת תשובה לכל תקלה, בעיה או לפתור את כל בעיות האנושות. תפקידה די מוגדר וברור.

תלמידים שמגיעים אלינו באים לקבל שיעור בשיטה מסיבות שונות ותפקידנו לתת להם את אשר אנו מקצועיים בו ב"שיטה" וכאשר אין אנו חושבים שאנו יכולים כמורים לעזור, אפשר וחובה להפנות לדרך נוספת או אחרת ולומר שזו הפרעה או בעיה שלא מתאימה לשיטה. אני במספר מקרים, הפנתי לשיטות שהכרתי באופן אישי והערכתי גם את השיטה וגם את המטפל וקבלתי תודות מאותם אנשים שהופנו.

לדעתי, חובתנו בזמן השעור להשתדל וללמד את הטכניקה ולא להעביר טפולים פיסיים או נפשיים שלא שייכים לשיטה אחרת נפגע בתלמיד, בעצמנו ובערך השיטה. מאד מפתה בזמן השעור כאשר תלמיד מספר לנו על מצוקותיו, לעזור לו בדרכים שונות ולתת עצות. אך אל לנו לעשות זאת, משום שאז אנו יוצאים מה"גב" שלנו תרתי משמע ולא נותנים שרות טוב לא לתלמיד ולא לנו (לשיטה).

גם במקרים שמורה לטכניקה הוא בעל מקצוע נוסף כמו רפלקסולוג, מדקר סיני וכו', עליו להבהיר לתלמיד שכאשר יבחרו להוסיף לשעורים טיפולים נוספים כגון אלה, אין זו שיטת אלכסנדר והוא עובר לטפול אחר. כמו כן לא לשלב טפול ושעור בו זמנית וכך גם לגבי טפולים רוחניים ונפשיים.

דבר נוסף, נשמעים מדי פעם רעיונות שלטכניקה אפשר להוסיף או לפתח או לשפר. שוב, לדעתי הטכניקה היא כל כך שלמה ומלאה שלהתפתח בה Its a Never Ending Process, וכמה שמעמיקים ומבינים כך מתפתחים ומשתפרים. תהליך זה הוא באמת אין סופי. ולדעתי כל התוספות שניסו להוסיף לטכניקה נבעו מחולשתו של המוסיף ולא מחוזקו ורק גרעו ופגעו באיכותה של הטכניקה.

ולבסוף, אשמח לקבל בקורת והצעות ומכתבים למערכת או לי באופן אישי כדי להוסיף , ללבן ולפתח את הנושא.

אבי גרניט
טלפון: 04-8251737

בחזרה לראש העמוד



האקדמיה ע"ש לאונרדו דה וינצ'י וביה"ס לשיטת אלכסנדר של אילנה קופמן בטורונטו

תורגם מאנגלית ע"י שרה גולן

סתיו 1997, ארגנה מנהלת בית ספרנו, אילנה קופמן, לארבעה תלמידים בוגרים משלנו, בשלב העבודה המעשית, להורות את שיטת אלכסנדר לתלמידי כיתות ז' – ח', גילאי 12-13 , באקדמית לאונרדו דה וינצ'י.

אקדמיה זו הינה מוסד חינוכי- שיתופי פרטי אשר נוסד ב- 1983. לפי ידיעון ביה"ס, המוסד פועל לפי הנחיות משרד החינוך של אונטריו בהוראת השפה, מתמטיקה ולימודי יסוד נוספים.

ועוד נאמר: "לימודים אלו מועשרים בתוספת של לימודי שפת מחשב, לימודי שפה עכשווים, חינוך גופני ובריאות, לימודי דת, שעורי יעוץ והדרכה ומגוון של פעילויות שמחוץ לתכנית הלימודים".

קיימנו מפגש משותף עם אילנה ונשיא ביה"ס וקבענו את מטרותינו. הוא ציין מה הנושאים החשובים לדעתו כגון: הקשבה, בעיות בישיבה ליד השולחן, יציבה בעת הליכה ונטית התלמידים לשקוע במהלך פעילויות שונות.

סכמנו על מתן שעור אחד בשבוע בשעה שהתלמידים נמצאים בשיעור יעוץ והדרכה בן שעה אחת. עבדנו עם שנים עשר תלמידים, שלושה לכל מורה, 20 דקות שעור פרטי לכל תלמיד. השעורים התקיימו בכתה פנויה, והתמקדנו בעבודה בכסא, על שולחן, וכן ישום השיטה בפעילויות נוספות.

המפגש הראשון כלל שיחת מבוא והדגמה בפני כל התלמידים. האתגר היה להנחיל את עקרונות השיטה במהלך ארבעת החדשים הבאים. בנוסף לעבודה בכסא ועל שולחן, התיחסנו להליכה, ישיבה ליד שולחן הלימודים וכתיבה. אחד מאיתנו אף שילב בין הוראת השיטה והוראת הנגינה בפסנתר לאחד התלמידים.

עתה קיימנו מפגש משותף לכלל התלמידים, כדי לברר מה הרגשתם לגבי העבודה עד כה, אלא שהמפגש היה צעקני, אנדרלמוסי ולא יעיל. תלמיד אחד הודה שהגיע לשעורים כדי להתחמק משעורי היעוץ וההדרכה. בעקבות זה המורה היועץ רמז בגסות שיש להפסיק את הקורס שלנו, נשיא בית הספר הביע את דאגתו בפנינו,אך אנו כולנו הרגשנו שהתלמידם מפיקים תועלת מהשעורים ושכדאי להמשיך. כשנשאלו על כך התלמידים, גם הם בקשו להמשיך, להפתעתנו.

ובכן המשכנו, גישתם הפכה חיובית וקשובה. בסוף הסמסטר, השינוי בשמוש שלהם בעצמם היה ממשי. המנהלת שלנו, שעקבה אחר התקדמות התלמידים בתחילת השנה, רוותה נחת מהשיפור שחל בהם, כשבקרה במפגש האחרון של הסמסטר.

התלמדים התבקשו לענות על שאלון קצר, בעילום שם. אחד עשר מתוך שנים עשר הגיבו באופן חיובי, חלק מהערותיהם היה: "למדתי להיות מרוכז ברוב לימודי, על ידי חשיבת הראש לפנים ולמעלה, גו מתארך ומתרחב. אני מרגיש מלא מרץ במהלך ואחרי שאני מישם את השיטה… ובעיקר, אני משוחרר ממתח מיותר".

"אני חושב שאלכסנדר עוזר לי בחיי היום יום… אלכסנדר עזר לגב שלי, ולא הייתי אומר זאת לולא חשתי בשינוי…."

נפגשנו פעם אחרונה נוספת עם הנשיא, יחד עם המנהלת שלנו, הוא היה כל כך מרוצה מהתגובות בשאלון ומהשיפור הכללי בשימוש של התלמידים בעצמם, ובקש שנמשיך בתכנית בסמסטר הבא, והקציב לכך שעה ועשרים דקות, כמו כן הבטיח לבדוק קנית כסאות ושולחנות מתאימים יותר לתלמידים.

ואז הגישו לנו התלמידים שי קטן. אחד מהם ברך אותנו והודה לנו על עבודתינו. הבחנתי בשיפור שחל בשימוש שלהם בעצמם בישיבה ליד שולחנותיהם מאז נפגשנו לראשונה.

אכן, שנה פוריה היתה זו לכולנו !

בחזרה לראש העמוד





בחזרה לרשימת הביטאונים



 

 
   
עמותת ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר בישראל  |   טלפון: 03-5226172  |   ת.ד. 16163, תל-אביב 61161  |   ארגון המורים בפייסבוק

הצהרת נגישות


   
על התמונה והשיטה