| מחקרים | | | על השיטה | | | על האיש | | | | | המורים | | | גלריה | | | קישורים | | | מפת האתר | | | צור קשר |
|
ארגון המורים
ביטאון מס' 12 - ספטמבר 2005 תוכן העניינים:
לחלק ב' של הביטאון דבר המערכת לחברים שלום, ביטאון זה מוקדש רובו ככולו לשבוע הערנות והכנס שנערכו לפני שבועות אחדים. מובאים כאן מאמרים וסיכומים שהגיעו למערכת בזמן הקצוב, וחבל שלא רבים יותר נענו להזמנה לצרף את דבריהם והערכותיהם גם לגבי הנעשה בארגוננו. נקווה לשיתוף פעולה בהמשך. זו ההזדמנות לבקש מכולם כתבות, מאמרים, התייחסויות וכו', היכולים לתרום לכולנו. ברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה. בשם המערכת, חוה. דבר מארגנת הכנס היה לנו חזון, היה לנו כיוון וכך יצרנו כנס גדול ומגוון. כעת אפשר רק לחדש את התהליך, לעדן ולשפר אותו למען הכנס הבא. יהיה זה משמח ומעשיר להנות מסך הכישורים המקסים שקיים בינינו לבין עצמנו, המורים לאלכסנדר בישראל ובעולם. נעמי אשל, מארגנת הכנס. דבר היו"ר "לעשות זה בסדר – כל עוד אתה עושה את הדבר הנכון" ביטאון זה מסכם פעילות ענפה שהתקיימה במהלך השנה האחרונה. פעילות שהחלה בנתינת כיוון באסיפת המליאה בינואר 2005, והמשכה בעבודה מסורה של מספר מורים, מורות וסטודנטים במטרה לקדם ולפתח את הטכניקה בארץ.
עשייה זו היא בעיני עשייה נכונה. אין היא תחליף לעבודה אלכסנדרינית בחדר העבודה ובבית הספר, אך היא תומכת בה ויוצרת תנאים להמשך קיומה והתפתחותה בשנים הבאות. פעילויות אלו מתקיימות בזכות אנשים שלוקחים אחריות ונותנים מעצמם לטובת הכלל ועל כך ברצוני להודות להם פעם נוספת מקרב לב. באותה נשימה אני מזכיר שיש עדיין צורך בארגון שלנו לעוד אנשים שיהיו מוכנים להתנדב ולעזור. אין ברצוני להכביר במילים, מגוון המאמרים בביטאון זה עושה זאת טוב ממני. לאחרונה הלכו לעולמם שני מורים וותיקים, וולטר קרינגטון ויהודית מגידוב - יהי זכרם ברוך. לקראת החגים הבאים עלינו לטובה ברצוני לאחל לכולנו שנת עשייה נכונה ו'אי עשייה' ברוכה. שיהיו לכולנו כיוונים מדוייקים ופוריים. חג שמח ושנה טובה ! גל בן-אור. מילות פרידה מילות פרידה על וולטר קרינגטון המורה הבכיר וולטר קרינגטון, אחד מבכירי תלמידיו של פ.מ. אלכסנדר הלך לעולמו באוגוסט 2005, בן 90 היה במותו. כבר בשנות ה-50 הקים קרינגטון את מרכזו במרכז לונדון. הצטרפו אליו מספר מורים שלימודיהם נפסקו באמצע דרכם בגלל מלחמת העולם השניה. הידועים מהם: ג'ון פקינר, מיס גולדי וביל וויליאמס שעבר למרכזו של מקדונלד ועוד כמה אשר יחד דאגו לפתח ולקדם את הטכניקה. לאורך כל השנים תמך קרינגטון במורים צעירים והשתתף בקונגרסים והיה דוגמא להתנהגות צנועה של מורה בכיר. קרינגטון כתב מספר ספרים ומאמרים המשקפים את תפיסתו. קרינגטון ומקדונלד לימדו תלמידים רבים והסמיכו הרבה מורים והפיצו את הטכניקה בעולם. היו ביניהם חילוקי דעות כבדים לגבי התפיסה של הטכניקה ודרך התפתחותה בעולם. מחלוקת זו לא נפתרה מעולם וממשיכה להתקיים בין ממשיכי דרכם של של שני המורים הבכירים והתפיסות השונות. בשם חברי הארגון הישראלי נשלח מכתב תנחומים לבני המשפחה ולמורים המלמדים במרכזו בלונדון. ריקה כהן. מילות פרידה על יהודית מגידוב השכם בבוקר יום חמישי ה–8 בספטמבר 2005 הלכה לעולמה יהודית מגידוב. יהודית היתה מורה לטכניקת אלכסנדר במשך יותר מ-20 שנה, היא קבלה את ההסמכה בקולג' של מישה מגידוב וגם לימדה בקולג' בשנים 1987 עד 2001. יהודית היתה מורה מסורה ואכפתית. היה לה מגע יחודי שנבע מידע והבנה מעמיקים ומלב פתוח וקשוב לצרכים האישיים של כל אדם. יהודית השאירה אחריה שני ילדים רוני ואבי, ובעל מישה, חי היום בזכרון יעקב. מישה טיפל ביהודית בזמן מחלתה עד ליומה האחרון. בשבעה התבטא מישה ואמר: "שני דברים חשובים לי בחיי – יהודית וטכניקת אלכסנדר". יהודית הנהדרת שלחמה באומץ במחלת הסרטן, תמשיך לחיות בליבנו. יהי זכרה ברוך. רוני מגידוב, תלמה חרס. דברי פתיחה לכנס שפיים כנס ארגון המורים לטכניקת אלכסנדר מורים ומורות יקרים, סטודנטים, תלמידים, קהל נכבד, בוקר טוב ושלום לכולכם. בוקר זה הוא במיוחד טוב. הוא במיוחד טוב כי הוא מתחיל במפגש כל כך מיוחד, בנושא כל כך מעניין ובחברתם של הרבה אנשים טובים. כשקיבלתי את התוכניה לכנס ראיתי שכתוב שם שאני אמור לומר מספר מילים על החזון. זה דווקא מצא חן בעיניי. זה מצא חן בעיניי בעיקר כי חלקו של החזון כבר מתגשם. הוא מתגשם בקיומו של כנס זה ובקיומו של שבוע הערנות הבינלאומי לטכניקת אלכסנדר בארץ במהלך הימים האחרונים. שיטת אלכסנדר היא שיטה מיוחדת, איכותית, אני מעז אפילו לומר יחידה במינה. היא אינה בהכרח מיועדת לכל אחד, אבל אינה באותה מידה אליטיסטית ומתנשאת. יש לה מה לתרום ולתת בנושאים רבים ומגוונים.
(כמובן שלעוסקים בה יש גם מה לקבל וללמוד מכל אותם התחומים אותם מניתי). כדי שהפוטנציאל העצום הזה יוכל להתממש ולו בחלקו צריך שיתאפשר קשר, שתתאפשר תקשורת, שתתקיים פתיחות. אנחנו צריכים להעיז ולהיפתח לעולם מסביבנו ולא להסתגר בדלת אמותינו. כמובן שיש לעשות זאת בטוב טעם ולאחר מחשבה. באותה מידה, על מנת שמה שאנחנו מעוניינים לתת יהיה באיכות וברמה גבוהה אנו נדרשים להמשיך ולעבוד ביחד, להמשיך ולהיפגש בינינו, להחליף כיוונים, להחליף דעות. לזכור לעצור, להסתכל ולתת כיוון. שבוע הערנות וכנס זה במרכזו באים לממש, גם אם באופן חלקי, את האפשרויות שמניתי כרגע: פתיחות לעולם, שיפור ושכלול העבודה בטכניקה, לימוד הדדי ועוד. הפעילות הזו לא התרחשה מעצמה, מה שאיפשר את הפעילויות האלה זו עבודה מרובה ומסורה של מספר מורים ומורות שנתנו ברצון ובשפע מזמנם, מהידע והניסיון שלהם, מהאנרגיה החיובית שהביאו איתם. אני רוצה להודות מקרב לב ללירז ולגלי שעמדו בראש צוות שבוע הערנות. לצוות, יהודית, אביבה, מלווין, אתי ועופרה. אני רוצה באותה מידה להודות לנעמי שארגנה בעזרתה של אתי את הכנס המקסים שלפנינו. למורים ולמורות שבאו היום להרצות ולכל שאר האנשים שהיו, ואני מקווה שימשיכו להיות פעילים בארגון. היום הוא גם יום מיוחד. זוהי הפעם הראשונה שניתן לרכוש את אחד מספריו של אלכסנדר בעברית, ועל כך יש להודות לעפרה. ואולי לסיום - מספר מילים על הארגון: הארגון שלנו מורכב מאנשים, הוא אינו יכול להתקיים בלי אנשים. הוא אינו יכול לפעול בלי שיהיו אנשים שיפעלו יחדיו ובאופן מאורגן. הפעילויות השבוע אינן סוף פסוק, אבל כדי שיהיה המשך צריך שיהיו אנשים שמוכנים לפעול. ולסיום, אם אני חוזר לחזון שלי, אני רואה אותנו, המורים לטכניקת אלכסנדר ממשיכים לפעול, לקדם את העבודה בטכניקה, מתפתחים ותורמים לאנשים סביבנו וגם (כמובן) מתפרנסים בכבוד מהעבודה בטכניקת אלכסנדר. דברי פתיחה לכנס כאשר באוקטובר 1960 חזרתי לירושלים והתחלתי ללמד היו בכל העולם לא יותר מעשרות בודדות של מורים פעילים. היו אז שלושה בתי ספר להכשרת מורים בלונדון, מנוהלים על ידי בכירי תלמידיו של אלכסנדר. כאשר התחלנו להכשיר מורים בארץ, בירושלים ב-1974, היה בית ספרנו הראשון מחוץ לגבולות אנגליה, הראשון המנוהל ע"י מורים מהדור השלישי. התפתחותה של טכניקת אלכסנדר נבלמה על ידי אלכסנדר עצמו. הוא נקרע בין השאיפה להכרה בעבודתו כבסיס לדור חדש של מחנכים בכל התחומים לבין חששו הכבד והמוצדק מהתפשטות מהירה מדי שתביא להדלדלות האיכות והמסר של עבודתו. אך את התפשטות הטכניקה לא ניתן היה לעצור וגבר הצורך למסגרת שמטרתה העיקרית תהיה לשמור על טהרתו של המסר האלכסנדרי, על כללים מחייבים להכשרת מורים ועל רמת עבודתם. כך נוסד ארגון המורים האנגלי, ה-STAT אשר עד לשנות השמונים היה הסמכות העליונה בכל הקשור לטכניקת אלכסנדר. עם התפשטות הטכניקה בארצות נוספות הוקמו ארגוני מורים בכל ארץ בה החל לגדול מספר המורים, וגם בזה היינו הראשונים – בהמלצת ה-STAT הקמנו ארגון מקומי. כיום יש גוף של ארגונים המסונפים זה לזה אשר עליהם לשמור על כללי מינימום בהכשרת מורים ועל כללי אתיקה למורים בעבודה עם תלמידיהם. עם הזמן הצרכים השתנו והתרחבו ועל ארגוני המורים הוטלו תפקידים נוספים. הם נקראים היום לענות גם על צרכים כגון יחסי ציבור וכל המשתמע מהם, פרסומים לציבור המורים ולקהל הרחב, קשר עם גופים אחרים בכדי להתמודד עם הנטייה הכלל-עולמית להסדיר רישוי רשמי לכל מקצוע. אך הדאגה הראשונה נשארה בתחום השמירה על רמת העבודה וביצירת התנאים והתמריצים להעמקת ההבנה והאיכות של עבודתנו. בתחום זה אנו מברכים היום על ההוצאה לאור לראשונה של תרגום לעברית של ספרו של אלכסנדר – "השימוש בעצמי" בתרגומה המעולה של עפרה ברלך. עלינו להודות לעפרה שבזכות עבודתה המסורה ומאמציה ללא לאות יש לנו היום בעברית חומר יסוד חיוני להבנת הבסיס לעבודתנו; ספר יסוד שקריאה חוזרת בו מגלה את עומקה של עבודתו של אלכסנדר וקוראת לנו להמשיך ולחפש תוך שימוש באמצעים שהעמיד לרשותנו. קשרי עבודה בין מורים חשובים היום יותר מתמיד. טכניקת אלכסנדר היא עבודה מדוייקת מאד. אלכסנדר השתמש במראות כאמצעי אוביקטיבי ושקל את דרכו בכל שלב ושלב של ניסוייו. הראי הוא כלי חשוב גם לנו אך גם כל מורה וכל תלמיד יכול להיות לי לראי בתנאי שאהיה פתוח וכנה עם עצמי. ללא עבודה שלנו בעצמנו ועם עמיתינו עבודתנו תאבד את זכות קיומה. ללא תלמידים יחסר לנו כלי חשוב להתפתחותנו אנו. אין זו שאלה של פרנסה בלבד, זהו תנאי חיוני. שואלים אותי תכופות האם טכניקת אלכסנדר מתפתחת עם השנים. לכאורה אנו עושים את אותם הדברים ומשתמשים באותן המילים. אך התפתחותה של הטכניקה אינה מתבטאת בכרכים עבי כרס או בשינויים חיצוניים. היא מתבטאת בעבודתו של כל מורה עם עצמו, עם תלמידו ועם עמיתו וכאשר היא מתבצעת במלוא הפתיחות והכנות. מבחינה זו אין גבול לאפשרויותינו. אנו כבולים לצורה שבה באנו לעולם גם אם צורת גופנו אינה קיימת אלא בזכות החיים המפכים בה. אנו כבולים לשפה בה אנו משתמשים אך בשפה האלכסנדרית המילים נבחרו בקפידה בכדי שישמשו כגוף שהחיים בו הם בזרימה מתמדת . ללא השתנות והתפתחות הבנתנו, המילים הופכות לפגרים ולא הטיפול בגוף כאילו הוא חפץ או שינוי באוצר המילים והמונחים בהם אנו משתמשים, לא הם שיביאו אותנו לחיות את חיינו במלוא מובן המילה. אני מאחל לכולנו שבעבודתנו יחד נמצא את הדרך לקשר עם מה שמחייה אותנו ומשחרר אותנו מדעות קפואות, מהרגלים, וממילים חסרות תוכן. 'אני מאמין' של המורים "אני מאמין" אפשר לומר שאנו 'בני מזל' ואנסה להסביר לעצמנו מדוע. אלכסנדר ראה שהחופש של הגזע האנושי נמצא בעתיד, בחינוך הדור הצעיר כך שהפרט לא צריך לחכות לישועה מבחוץ, אלא לקחת את הבחירה בעצמו. אלכסנדר האמין בגישה חיובית, אופטימית, שלבני אדם יש מכניזם תורשתי המאפשר להם לקבוע את גורלם באופן חופשי ומשוחרר מהשפעת התורשה, ההרגלים והסביבה. כך שהטכניקה מחזירה לאדם את כל מה שנחוץ לו – את היכולת להישאר מאוזן בעולם הסוחף לכיוונים שונים, ומחזיר אותנו לפוטנציאל שהטבע העניק לכל אחד ואחת , כל זאת תוך פעילות יום-יומית, מבלי שנהיה תלויים בגורם חיצוני אלא בהסתמכות על בסיס העקרונות של הכרה מודעת ובונה. העקרונות פונים למחויבות ולאינטליגנציה מצד התלמיד - ובהחזר הוא מקבל איכות חיים, רמת בריאות ומה שחשוב – את האמצעים להמשיך ולהתפתח כל זמן שיחפוץ. כך שמבחינה זו אני רואה את עצמי כבר מזל ואני בטוח שגם אתם רואים עצמכם בני מזל, מתוך כך שהפכנו להיות 'המומחים' לשימוש הטוב בעצמנו. בהשפעת מאמר שקראתי בזמנו על שיטות שונות אני רוצה להוסיף: אפשר לומר שמשמעות המילה 'מורה' היא 'זה שהולך קודם'. המורה שלך כבר הלך בדרך שבה אתה הולך ומן הסתם הוא גם התמודד עם חלק מהקשיים שאתה חווה, ואולי הוא יכול לעזור לך בהם. אבל לשם כך – הוא באמת חייב ללכת בדרך הזאת וגם עכשיו הוא צריך להיות בדרך. כך שאני מרגיש שאני צריך להמשיך להתפתח ולהמשיך בכך באופן רציני, אפשר לקרוא לזה גם 'מחקר' – לבדוק ולהתכונן ולערוך ניסיונות ללא סוף. כתלמידים וכמורים אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מה אנחנו רוצים מהטכניקה. במערב אנו עומדים בפני מרחב עצום של אפשרויות וגישות שונות לטיפול – איך אפשר למצוא את הדרך המתאימה לנו בתוך המרחב הזה? אם אנחנו מטמיעים את העקרונות של הטכניקה, אנו יכולים לפגוש דברים חדשים מבלי שהם יאיימו עלינו. ככל שאנו לומדים את השיטה לעומק – היא תתגלה ותוּבן מזוית חדשה ובכל אמיתותיה. קל לשכוח את החשיבות של עקרונות היסוד והטמעתם, וקשה לזכור שבלעדיהם – אין על מה לבנות. כמורים אנחנו תמיד צריכים ללמוד להטמיע את הפילוסופיה שמאחורי העקרונות של ט.א. כחלק מהחיים. עלינו לזכור שהלימוד והעבודה נובעים מתוך איזו שהיא הגשמה עצמית וייעוד. ככל שאני לומד ומשתלם ובא במגע עם העבודה, כך הדבר עוזר גם לתלמיד להתפתח. כלומר,המורים והתלמידים מקבלים תמונה מציאותית יותר וצנועה של עצמם ומה יש להם עדיין ללמוד. תודה מיוחדת למארגני הכנס המוצלח הזה, דבר שיביא בוודאי להמשך בכיוון הנכון. וכן תודה לעפרה ברלך על עבודת התרגום החשובה של הספרThe Use Of The Self , דבר שיביא להפצת הטכניקה לקהל יותר רחב. "אני מאמין" אני מאמין שחסרים לנו מורים כמו זאב תדמור. זאב לא כתב, והיה נוהג להגיד "מה שכתוב נשאר בכתוב ומה שכתוב בספרים נשאר בספרים". זאב העביר את המסר באמצעות המגע המיוחד שלו, חותם ידיו וטביעת אצבעותיו חקוקות במי שזוכר אותן לטובה. זאב לא כתב וכשלקחתי על עצמי להוציא ביטאון לשיטה בקשתי ממנו שיכתוב מאמר והוא סרב ואז ביקשתי ממנו להגיד משהו ואני כתבתי ופרסמתי זאת בשמו ובהסכמתו בבטאון הראשון ב- 4.7.91. וזה דבר המאמר: התדמית של טכניקת אלכסנדר "ברצוני להתייחס לתדמית של טכניקת אלכסנדר בצבור, שהיא יותר קרובה לרפוי וטיפול כמו פיזיותרפיה ושיטות טיפול אחרות, כמו פלדנקרייז והתעמלות מתקנת. הציבור תמיד מזכיר אותה בכפיפה אחת עם האחרים. הדברים לא רק שהם לא נכונים הם מסוכנים, כי מורה לאלכסנדר המגדיר עצמו כמרפא עובר על החוק. מורה אמיתי שלמד לאמץ טכניקה זו כדרך חייו, מעביר אותה דרך לכל תלמיד שבא מכל סיבה שהיא. אם לאדם יש כאבי ראש או גב והוא מופנה לטכניקה, התפקיד של המורה להודיע בבהירות שהוא אינו מרפא אותו, אלא להעביר לו מעצמו את גילוייו של אלכסנדר שמבטאים את היחס שבין עמוד השדרה והגולגולת ולהפסיק את ההפרעה של שריר הצוואר שזו עבודה של האדם על עצמו מרגע לרגע. רק בדרך זו אנו נדע כמורים בטכניקת אלכסנדר, למנוע כל הסתבכות עם משרד הבריאות או עם חוק המרפאים. אנו הולכים על גשר צר, איננו מורים להתעמלות ואין לנו קשר עם אגודה תנועתית כלשהי ולא עם ריפוי. הדרך שלנו מאפשרת לנו לעסוק או לעבוד בכל דבר בצורה יותר הרמונית ובדרך של אי הפרעה. אם עובדים עם פסנתרן או עם כדורגלן אנו לא משפרים את מצבו הבריאותי, אלא מראים את תפקודו הלקוי לעצמו ונותנים לו בסיס למצבו ויכולתו באמצעות הנחיית כיוונים להטיב עם עצמו עד כדי שהגילויים שאלכסנדר גילה "תפקוד הכרתי" הם שמנחים אותו במעשיו והם שמעירים אותו כל פעם מחדש על הבנתו". אני מאמין שעתידה של הטכניקה נמצא מתחת לגג של מדעי ההתנהגות בקטע של יכולת השינוי בין הגירוי לתגובה ולא מתחת לגג של רפואה משלימה. ולכן הכיוון שכדאי לנו להתפתח יותר הוא בשינוי עקיף על ידי: דוגמא אישית, משלים, בדיחות ומערכוני הגשש ופחות באנטומיה, פיזיולוגיה ופתלוגיה בכדי שהתוצאה תהיה עסיסית יותר ולא יבשה. חלק חשוב בהצלחה נמצא גם ברוטב. "אני מאמין" בקצרה, ובראשי פרקים אנסה לומר במילים את ה'אני מאמין' שלי בטכניקת אלכסנדר, בידיעה ברורה שרק בהתנסות בעבודה, במפגש אחד לאחד באופן מעשי ולאורך זמן, ניתן להבהיר מתוך המחשה והסבר את פירושן של המילים והבנתן בהתרחשות הגוף. מאחר וההבנה מצויה במפגש ביני ובין התלמיד, גם אם הוא מורה (בנושא מורה-תלמיד בזמן שיעור), רמת ההבנה תלויה ברמה בה התלמיד נמצא בחומר וביכולתו לעכל את המוגש לו מול כוחו של הרגל בדרכו של התלמיד. אלכסנדר העביר את גילוייו לתלמידיו בעבודה שהומחשה באמצעות ידיו לאנשים איתם עבד וגם כתב את תפישתו בספריו. עבודתו נותרה פתוחה לפירושים רבים על ידי תלמידיו. וכך התפתחה טכניקה בתפישות שונות של העקרונות ברמה כזו שכמעט בלתי ניתן לתקשר על מהות הטכניקה בין אלו העוסקים בה ומלמדים אותה. למדתי אצל מספר מורים מתלמידיו של אלכסנדר בלונדון, אולם מהשיעור הראשון שקבלתי מפטריק מקדונלד נפתח בפני המסלול בו אני צועדת למעלה מארבעים וחמש שנה. העקרונות כפי שמקדונלד מביע במשפטים הבאים הם המנחים את תפישתי ואת הדרך בה אני מתקדמת ומלמדת תלמידים ומורים. "כדאי למנות את הנושאים, אשר יחדיו הופכים את טכניקת אלכסנדר לייחודית ושונה מכל שיטה אחרת, להערכתי. ואלה הם:
אם תפגשו בטכניקה שיש בה דמיון כלשהו לטכניקת אלכסנדר, בחנו אותה לאורם של כל חמשת המרכיבים הללו, וראו מי מהם חסר". השאלות והתשובות והבדלי התפישות לגבי טכניקת אלכסנדר נמצאות חבויות בחמשת העקרונות. אולם, עם הזמן, ככל שעוסקים בטכניקה, מעמיקים במהותה ומתפתחים ביישומה, מגלים את השכבות הבלתי נדלות בכל אחד מהעקרונות וכיצד הם נשזרים יחד. בהתקדמות עם השימוש העצמי ושיפור בניהול ההתנהגות של הפיקוד הראשוני, נתפסים הדברים ממקום חדש. נקווה שתמיד יהיה מקום חדש. שבוע הערנות לטכניקת אלכסנדר 2005 האם אתן מוכנות לקחת על עצמכן לרכז את שבוע הערנות? השאלה הברורה והממוקדת שנשאלה ע"י גל הביאה אותנו למצב בו היינו צריכות להכריע. האם להמשיך לחלום ,לקוות, לתכנן תכניות ,לחכות, לקטר וכדומה, או לקחת על עצמנו את האחריות להוציא לפועל ולממש מה שבער בעצמותינו... להתעורר... וקדימה - לעבודה! התחלנו כצוות קטן של חמישה מתנדבים עם הרבה ספקות: יהודית סלע, מלוין יורגראו, אתי סהר ואנחנו, כרכזות ארציות: לירז גל-אלדן וגלי אדמו. בישיבה הראשונה נתנה לירז לכל אחד אבן בלו לייס אגת המסמלת תקשורת... ללא תשתית תקשורתית מעוגנת עם 500 המורים ברחבי הארץ, היה קשה להתחיל. נשלחו מכתבים למורים עם קריאה והזמנה לקחת חלק בשבוע הערנות, אך לא הייתה תגובה ולכן החלטנו על סבב טלפונים אישי למורים בכל הארץ. החלטנו לחלק את הארץ לאזורים כאשר לכל אזור נקבע רכז והתקשרנו אישית לכל מורה ומורה. בשלב זה הצטרפו אלינו: אביבה סלומון קילמניק ועפרה מקלנן. על אף הכנס בחנוכה, המכתב והביטאון, מורים רבים לא ידעו על שבוע הערנות. משיחות טלפון עם מורים בכל רחבי הארץ קיבלנו תמונת מצב של התנגדויות רבות. נשמעה ביקורת נוקבת כלפי הארגון שלא עושה כלום, שלא משווק את הטכניקה ונשאלה פעמים רבות השאלה לשם מה להיות חבר בארגון? המסר בתשובה שניתנה היה, שדברים מתחדשים בארגון והועבר פירוט הפעילות המתארגנת סביב שבוע הערנות. הישיבות הראשונות הוקדשו למחשבה איך להעביר את המסר אודות שבוע הערנות, איך להתמודד עם החששות וחוסר אמונה. לפני כל פגישה עם הרכזים, ערכנו ישיבה וחשבנו איך להעביר את המסרים. חדלנו להשתמש במונח מתנדבים ועברנו למונח מעורבים. ואכן, בהמשך, רבים מחברי הארגון נתנו יד, מי בקיום בית פתוח, הגהה, ניסיון למציאת ספונסרים, טלפונים, עריכת החומר, קשרים לעיתונות ולמדיה, רעיונות, סיפורים אישיים, יעוץ ועוד. הנקודה הבסיסית ממנה יצאנו היא שכולנו למדנו בבתי ספר של הארגון, לכולנו יש בסיס משותף וטוב. הרעיון המנחה היה: לגיטימציה לפן האישי של כל אחד ואחת - "טכניקת אלכסנדר כפי שאני רואה אותה" (פ. מקדונלד) בעקבות הצטרפותנו לפעילות שבוע הערנות העולמי, התחילו לראשונה להתהוות פעילויות ולמידה, שנרקמו ונבנו במהירות יחסית, תוך כדי עשייה. נדרשה התכוונות ותמיכה מצד כל המעורבים, ערנות לכך שלא מובן מאליו שיש למידה ולא מובן מאליו שצוות מתגבש בתקופה קצרה מאד, ללא כל הכרות מוקדמת ומצליח לפעול בלחץ זמן, בכמה קצוות הארץ, ולהגיע לשיתוף פעולה ותוצאות מבלי להתפרק באמצע. היו הרבה קונפליקטים והתלבטויות ובכל זאת, הצלחנו לעבוד יחד, תוך ניסיון לשמור על העקרונות של אלכסנדר, על עצמנו והאחד על חברו. מטרות ראשיות ומטרות משניות הוגדרו ונבנו, לעיתים תוך כדי הפעילות, כדי לאפשר לכל זה להתרחש. התמקדנו בשבוע הערנות ויחד עם זאת השקענו שעות רבות בניסוח התכנים, בכוונה לזרוע זרע לצמיחה והתפתחות גם מעבר לשבוע הערנות. הרעיונות היו רבים והיה להחליט מה ומתי לעשות בפועל ולבדוק מה עובד, מה לא ומדוע. העבודה חולקה לשניים: 1. עבודה פנימה בתוך הארגון – גיוס המורים לבתים פתוחים. ניסינו למצוא את האיזון ביניהם. פגישות, מיילים ושיחות טלפון רבות הביאו בסופו של דבר להתארגנותם של:
פרסומים בעיתונות:
את הבתים הפתוחים והאירועים קיים כל מורה בתנאים שלו, כשהארגון דאג לפרסום פליירים והזמנות לציבור הרחב. לגבי הפרסום בעתונות – ללא הסתייעות ביחצ"נית הצלחנו לפרסם כתבות, אייטמים ומודעות אודות שבוע הערנות. למי שמתמצא בפרסום ולמי שלא: התוצאות שהגענו אליהן יפות מאד, גם ביחס להישגים של עמותת ההומיאופתיה שהסתייעה ביחצ"נית מקצועית. "אלכסנדר כפי שאני רואה אותה" – אנחנו לא באים להתווכח על הטכניקה אלא לאפשר פתח לפרגון, פתיחות למידה וצמיחה. המסר עבר, ולכל אורך הדרך ובעיקר בכנס קיבלנו הדים על האווירה הטובה ומורים הצטרפו לפעילות בבתים הפתוחים, לכנס ולארגון. ההרצאות בכנס היו בסימן הדיאלוג בתרומה ובקבלה בין אלכסנדר ותחומים אחרים . שמענו על השונה והדומה ועל טכניקת אלכסנדר המתממשת, אם בוחרים בכך, בכל מקום: בחינוך, טאו, קראטה, אקיופנקטורה ,ספורט, אמנות פלסטית, אמנויות הבמה וכדומה. מההתנסות שלנו כרכזות שבוע הערנות, אנו מוצאות שיש מקום להעלות ולגעת בנושאים רבים וברצוננו לשתף אתכם בכמה מהם ולו רק כחומר למחשבה. אנו רואות צורך בשימוש באמצעי תקשורת זמינים ומהירים. אי-מייל הוא אמצעי זול, מהיר, ברור ונוח לעבודה ואנו ממליצות לכל אחד ואחת לפתוח תיבת דואר במייל וללמוד לעבוד אתה. יש בכך חיסכון משמעותי בזמן וכסף. לגבי העלויות הטלפונית - זהו נושא שצריך לחשוב עליו לטווח רחוק ולמצוא פתרון אחר לכך שהמתנדבים יספגו את העלויות מכיסם. נראה לנו שפרוייקטים קצרי טווח הם מעשיים וממוקדים ונותנים מסגרת אפשרית להוצאות המאמץ, הזמן והכסף של המתנדבים. רכזים ארציים - פר פרוייקט. ניסוח, עריכה והוצאה לאור - בנוסף לרעיונות ולהקפדה על תכנים ע"י אנשים מתוכנו, אנו ממליצות על עזרה וכיוון מקצועי. גיוס הון ושילוב של תקציב בפעילויות השונות יעודד אנשים לתרום מזמנם ומכשרונם, יעזור בקבלת עזרה מבחוץ ויתרום לתוצאות מקצועיות יותר. אנו משתדלות להימנע מ-End gaining ולראות את שבוע הערנות כתמיכה בכיוון הצמיחה של כולנו באמצעות טכניקת אלכסנדר. יחד עם זאת, נשמח לקבל את המשובים מלאים ומפורטים. בבקשה שילחו אותם לעתר בהקדם. שמחנו ונהנינו מההזדמנות לעבוד עם כל אחד מהאנשים, מורים ותלמידים, שנתנו יד ביצירתיות ובנדיבות ותרמו לתחושת התחדשות והתרגשות בארגון. תודה מיוחדת לרכזים על תרומתם הרבה, שיתוף הפעולה והסובלנות. לגל, שבתור יושב הראש, נתן יד חופשית לביצוע, עם הרבה רגישות, שיתוף פעולה, תמיכה, פרגון ,עידוד והחלטיות - כמו אבא טוב שהיה נוכח כשהיינו צריכים אותו. טכניקת אלכסנדר היא לא פלא אך פעמים רבות גורמת להרגיש כך. ייצוג שיטת אלכסנדר בתערוכת "אדם עולם", 12-15 ביולי 2005 כמה ימים לאחר הכנס בשפיים קיבלתי e-mail מגל – היו"ר שבו הייתה שאלה: "האם מתאים לך להשתתף בהתארגנות לתערוכת "אדם עולם" שמארגנת הלשכה למקצועות הרפואה המשלימה?" משאלה זאת ועד ארגון העמדה בתערוכה – הדרך הייתה קצרה: פלייר היה לנו משבוע הערנות והוא דרש 'שיפוץ' קל בלבד, נייר הסברתי ארוך הוכן לציבור בכנס, רשימת מורים העתקתי מהאתר שלנו באינטרנט, שלט ותג עליהם כתוב "שיטת אלכסנדר" הכנתי במחשב ואפילו 2 קלטות וידיאו על עבודה בשיטת אלכסנדר להצגה היו לנו, והנה היינו מוכנים מבחינת העזרים. התארגנו 5 מתנדבים לייצוג שיטת אלכסנדר בתערוכה. אליי הצטרפו: יהודית סלע, רחל דניאלס, חגי גלעד ותרצה דוברובסקי ונחלקנו למשמרות. ביום הראשון הצטרפה אלינו גם עפרה ברלך אשר הביאה את ספרו של אלכסנדר "השימוש בעצמי" (שתורגם על ידה לעברית) להצגה בתערוכה ולמכירה. הוקצתה לנו עמדה משותפת עם השיטות: פלדנקרייז, פאולה ואינטגרציה מבנית-רולפינג כשהקו המנחה היה שיתוף פעולה שלפיו אם נציג אחת השיטות ייעדר, נציגי השיטות האחרות ימסרו את הניירות שלו לציבור. חשבתי כי מן הראוי שנציג שיטת אלכסנדר יהיה נוכח לאורך כל שעות פעילות התערוכה, ואכן התארגנו כך שנציג או שנים שלנו נכחו בעמדה בכל אותן שעות. שיטת אלכסנדר היתה השיטה היחידה מבין כל השיטות שיוצגה באופן רציף וקבוע. לא הייתה 'התנפלות' על העמדה של הרפואה המשלימה, אבל הייתה התעניינות מצד הציבור: הסברנו, הדגמנו, מסרנו ניירות ורשימות מורים והמלצנו על מורים לפי אזורי המגורים של המתעניינים. נהניתי מאד לייצג את שיטת אלכסנדר בתערוכה זאת, ובעיני זוהי הזדמנות נוספת לומר לציבור: "אנחנו כאן" וזאת כש"הצוואר משוחרר והראש לפנים ולמעלה...". תודה לכולם. בחזרה לרשימת הביטאונים |
|||||||||||||||||||
